גני נ' סולאר פרופיט ישראל בע"מ

פסק דין

התביעה

בפניי תביעה לתשלום שכר עבודה, דמי שימוש ברכב פרטי וכספים שנגבו מהתובע בגין שימוש יתר ברכב שהועמד לרשותו על ידי הנתבעת.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, מפורטים להלן:

התובע הועסק אצל הנתבעת, בתקופה שבין 19.12.10 ועד ליום 4.5.11 (להלן: "תקופת העבודה");

עבודתו של התובע הייתה כרוכה בנסיעה לאתרים שונים ברחבי הארץ;

לצורך ביצוע עבודתו, סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תשכור לתובע רכב, שיהיה צמוד לו;

רכב מחברת השכרת רכב "פרי" (להלן: "חברת ההשכרה") נמסר לתובע ביום 28.12.2010, 9 ימים לאחר התחלת עבודתו; התובע או בת זוגתו חתמו על מסמכי ההתקשרות עם חברת ההשכרה ומסרו לה את פרטי כרטיס האשראי של התובע;

בתקופה שממועד תחילת עבודתו ועד למועד בו קיבל לידיו את הרכב, הנתבעת שילמה לתובע הוצאות דלק בגין שימוש ברכבו הפרטי;

לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים, התובע חויב על ידי חברת ההשכרה בסך 3,717 ₪, בגין נסיעה העולה על מספר הקילומטראז', המוסכם בהסכם השכירות;

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה על מי החובה לשלם את הסכום בו חויב התובע על ידי חברת ההשכרה. כמו כן, עותר התובע לחייב את הנתבעת בדמי שימוש ברכבו הפרטי בגין 9 ימי העבודה הראשונים ובגין שכר עבודה עבור 4 ימים בחודש מאי 2011.

טענות הצדדים

עיקר טענות התובע, הינן, כדלקמן:

הנתבעת התחייבה כי כל העלויות בגין השכרת הרכב, יחולו עליה, ובפועל עלויות אלה ועלות הדלק, חלו עליה במהלך תקופת העבודה; התובע מסר לחברת ההשכרה את פרטי כרטיס האשראי שלו רק לאחר שהנתבעת התחייבה בפניו כי כל העלויות הכרוכות בהשכרת הרכב יחולו עליה;

על הנתבעת לשאת בחיוב בגין 'שימוש עודף' ברכב;

על הנתבעת לפצות את התובע בגין שימוש ברכבו הפרטי עד למועד בו העמידה לרשותו רכב מחברת ההשכרה;

על הנתבעת לשאת בשכרו של התובע בגין חודש מאי 2011;

עיקר טענות הנתבעת, הינן כמפורט להלן:

התובע התחייב בפני חברת ההשכרה כי הוא יחויב בתשלום נוסף, מעבר לדמי השכירות, בגין שימוש החורג מ- 3,000 ק"מ בחודש;

עבודתו של התובע לא חייבה נסיעה מעל 3,000 ק"מ בחודש, ועליו לשאת בתשלום בגין השימוש העודף;